פרשת וירא

פרשת וירא נפתחת בראייה:

“וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים”.

אברהם לא רק מביט, הוא רואה את אלו שהיו שקופים בלב המדבר: זרים, חסרי מעמד, עוברי אורח, ורץ להצילם.

בהמשך, הוא מתייצב למשא ומתן חסר סיכוי מול גזרת סדום, במאבק עיקש למצוא אפילו קומץ זכאים בתוך תוהו ובוהו פלילי ומוסרי, ומנהל דיונים משפחתיים מורכבים בתוך ביתו שלו.

הסכנה הגדולה בחיים, ובעולם הדין בפרט, היא העיוורון: הנטייה להסתכל על אדם דרך סעיפים, אישומים או הגדרות יבשות, ולהחמיץ את הסיפור האנושי שמאחוריהם.

מוסר ההשכל הוא שצדק אמיתי דורש קודם כל לראות. לראות את האדם שמאחורי המשבר, את הזר שמחפש קורת גג ומעמד, ואת התא המשפחתי שמאיים להתפרק.

החוכמה היא לא לוותר מראש מול גזרות שנראות סופיות, אלא להילחם על כל בדל של זכות ותקווה. יושרה ועוצמה נמדדות ביכולת לפתוח דלת, להשמיע קול עבור מי שקולו נחלש, ולבנות הגנה אנושית ומדויקת שמסוגלת להפוך את הקערה על פיה.

שבת שלום!