פרשת בראשית

פרשת בראשית מקבעת סטטוס חוקי מהרגע הראשון לקיום העולם:

“ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו”.

ההדגשה הכפולה הזו אינה רק תיאור בריאה, אלא הכרזה ערכית ומחייבת. היא קובעת שלכל אדם, ללא קשר למעשיו או למצבו, יש ערך יסודי פנימי שאסור לרמוס.

בדיני משפחה, סערת המאבק עלולה לעוור. לעיתים יש מי שנוהגים להפוך את הצד השני למפלצת, לבטל את הערך האנושי שלו ולרמוס את כבודו מתוך מחשבה מוטעית שכך ישיגו יתרון טקטי.

אך חוקי הבראשית מלמדים אותנו שיעור נוקב. ניהול מאבק חריף, מורכב ככל שיהיה, אינו מצדיק דה-הומניזציה. פגיעה אנושה בכבודו של האחר, ובמיוחד של מי שהיה שותף לחיים או הורה לילדים, אינה מביאה ניצחון. היא רק מקצינה את הסכסוך, גוררת מלחמה ארוכה ויקרה ומשאירה אדמה חרוכה.

החוכמה האמיתית בחיים ובמשפט היא לנהל מחלוקת בעוצמה, אך מתוך שמירה אדוקה על צלם האנוש וכבוד הדדי, המאפשרים למצוא מוצא גם מהמבוי הסתום ביותר.

שבת שלום!